פסק-דין בתיק ת"א 16843-07

בפניי תביעה לפינוי החצר המשותפת הצפון מערבית בבניין שברחוב ... ביפו. התובעים, שהינם דיירי הבניין, טוענים כי הנתבעים, דיירי הבניין אף הם, פלשו לחצר המשותפת הצפון מערבית שבבניין, הקימו בה מבנים שונים ללא הסכמתם ועשו בה שימוש ייחודי.

ביום 4.7.07 ניתן פסק דין חלקי המורה לנתבעים לפנות את הרכוש המשותף מכל אדם וחפץ וכן להמציא לתובעים מפתח לחצר נשוא המחלוקת. על פסק הדין החלקי הוגש ערעור. פסק הדין בערעור ביטל את פסק הדין החלקי למעט את החיוב להמציא לתובעים מפתח לרכוש המשותף.

מטעם התובעים העידו אינג' גבריאל טרכטנברג, השמאי מר נתן בן חיים, מר ארז זיו, מר אבי שמר, הגב' יואלה בהר וכן מר מיכאלי.

מטעם הנתבעים העידו הנתבע 1, מר צור שיזף והנתבע 3, מר מתיתיהו ביטון.

פסק דיני זה ניתן לאחר הגשת סיכומים בכתב מטעם הצדדים וכן סיכומי תשובה מטעם התובעים.

מבוא:

הצדדים הינם דייריו של בניין לשימור, ברחוב האשכולית 20 ביפו הידוע גם כגוש 7032 חלקה 79.

לבניין זה שתי חצרות משותפות. האחת פונה לרחוב האשכולית, ותכונה להלן " החצר המזרחית", והשנייה פונה לרחוב ולנסיה, ותכונה להלן " החצר הצפונית" -  החצר נשוא התביעה דנן. 
הבניין נרשם כבית משותף ביום 11.8.2003. על פי התקנון והתשריט שאושרו לרישום, מהוות שתי החצרות רכוש משותף של כלל דיירי הבניין ואין חולק על כך.   

אין מחלוקת, כי אין מעבר מהחצר המזרחית לחצר הצפונית. כמו כן, אין חולק שהחצר הצפונית אינה גובלת בדירות התובעים ושאר הדיירים בבניין, אלא בדירות הנתבעים בלבד.        
 

טענות התובעים:

התובעים טוענים, כי הנתבעים פלשו לחצר הצפונית ועשו בה כבתוך שלהם ואף מנעו את גישת יתר דיירי הבניין אל החצר על ידי הצבת גדרות ושערי ברזל נעולים מסביבה.          

לטענת התובעים, הנתבעים 1-2 הקימו בחצר, שלא בהסכמת הדיירים האחרים, מבנה חניה ממתכת, שער חשמלי לחניה וגג מעץ המשמש כמרפסת מוגבהת מעל למבנה החניה, וכי הנתבע 3 הקים, שלא בהסכמת הדיירים, שער ברזל פרטי אל מול הכניסה לביתו. כמו כן, טוענים התובעים, כי הנתבעים בנו גדר נמוכה, המחלקת את החצר הצפונית לשני חלקים, וכן הגביהו את הגדר החיצונית המקיפה את החצר ממערב ומצפון, אף זאת ללא הסכמת יתר הדיירים.

לאור זאת מבקשים התובעים בתביעתם, כי בית המשפט יורה על סילוק ידם של הנתבעים מן הרכוש המשותף וכן על הריסת המבנים שנבנו ברכוש המשותף. כמו כן, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים בתשלום דמי שימוש ראויים בגין השימוש הייחודי שעשו, לטענתם, בחצר.

טענות הנתבעים 1-2:

הנתבעים 1-2 (להלן: ה"ה שיזף) טוענים, כי תביעה זו הינה תולדה של סכסוך בין התובעים ובינם, שאין לו כל קשר לעניין נשוא התביעה, וכל מטרתה, להסב להם נזק ולפגוע בהם אישית.